הכרעת דין בתיק ת"פ 444/04 - פסקדין

בעניינו של נאשם 2 - איברהים יעקוב

כתב האישום, תשובת הנאשם והליכים דיוניים

1.         כנגד הנאשם - איברהים יעקוב (להלן: "הנאשם") - הוגש כתב אישום בו הואשם בביצוע העבירות הבאות:

            התפרעות - עבירה לפי סעיף 152 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), חבלה במזיד, עבירה לפי סעיף 413 ה' לחוק, חבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיף 329 לחוק.

2.         בפרק העובדתי בכתב האישום מתואר אירוע אשר התרחש ביום 27.8.04. באותו יום, יום שישי בשבוע, בשעות אחר הצהריים, עסקה משאית בפינוי אשפה מהיישוב בית-אל, ובה נהג ושני עוזרים. לאחר סיום העבודה, בדרכה לירושלים, התקלקלה המשאית והוזמנה משאית חילוץ וגרירה, בה נהג מר יעקב שבו (להלן: "שבו"). לאחר שתיקן את משאית האשפה, נסעו שתי המשאיות בעקבות רכב מלווה לכיוון ירושלים. בשלב מסוים איבדו נהגי המשאיות את הקשר עם הרכב המלווה, תעו בדרכם, ובמקום לפנות לירושלים פנו בכביש הראשי המוביל לרמאללה, העובר בסמוך למחנה הפליטים קלנדיה.

            הנהגים, שהבינו שתעו בדרך, ביצעו פניית פרסה, והחלו בנסיעה חזרה לכיוון מחסום צה"ל. נסיעתם הייתה איטית עקב עומס התנועה במקום. תושבים מקומיים שהבחינו כי נוסעי המשאיות הם יהודים, החלו להתגודד ולתקוף אותם במקלות, ברזלים, אבנים גדולות ובקבוקים תוך שהם צועקים זה לזה "יהודים! יהודים!" או "להכות את היהודים".

            המון המתפרעים הלך וגדל ולעבר המשאיות נזרקו אבנים, כמה מן המתפרעים טיפסו על המשאיות, שברו את החלונות, עקרו חלונות ממוגני ירי וחלקים נוספים ותקפו ופצעו חלק מהנוסעים, וכן נגנב רכוש מהמשאית. התקפות המתפרעים הסתיימה כאשר הגיעו למקום כוחות הביטחון, ופיזרו את התוקפים תוך שימוש בירי באוויר.

במהלך האירוע הותקף גם אשרף דג'אני אשר נסע במקום ברכבו, אותו חשבו התוקפים ליהודי, עד אשר יצא מרכבו והזדהה כערבי.

3.         הנאשם הואשם, כי זרק לפחות שתי אבנים לעבר  משאית האשפה.

4.         בתשובתו לכתב האישום, ביום 18.1.05, מסר ב"כ הנאשם, כי הנאשם טוען טענת זוטא, כי הודעתו במשטרה איננה רצונית, והודה במה שהודה לאחר שהופחד, נתפס בחולצתו על ידי חוקריו ונודנד, וכאשר האווירה הכללית הייתה של הפחדה ואיומים שהחלו בשלבי עיכובו ונמשכה ביתר שאת במהלך חקירתו. עם זאת לא ביקש לקיים דיון נפרד לטענה זו.

            לגופם של האישומים שבכתב האישום מסר ב"כ הנאשם, כי:

"הנאשם טוען בעניין זה כי בשעת האירוע היה באולם חתונות בא-רם הרחק ממקום האירוע".

            ב"כ הנאשם הוסיף וטען טענות משפטיות בהקשר לעבירות המיוחסות לנאשם, ועל כך נדון בהמשך.

5.         לאור דברים אלו הביאו הצדדים ראיות והשמיעו עדים מטעמם.

6.         יצוין, כי בכתב האישום נכללו שני נאשמים נוספים - עלי חליפה ואחמד אבו אלעיש - אשר במסגרת הסדר טיעון, ולאחר שכתב האישום כנגדם תוקן בסעיף החקיקתי, הודו במיוחס להם ודינם נגזר בנפרד.

ראיות התביעה

7.         אף כי הנאשם לא חלק על האירוע המתואר בכתב האישום זימן ב"כ המאשימה את הנפגעים באירוע, על מנת שיתארו את הסיוט שחוו בהתקפת המתפרעים. כך העיד שבו, נהג משאית הגרר (פרוטוקול עמ' 11 ש' 8 - עמ' 20 ש' 9), כי האירוע אירע בין השעה 17:00 לשעה 18:00, אם כי התקשה במעט להעריך זמן מדויק יותר, כיוון שאינו נוהג לענוד שעון. העד תיאר את מעשה התקיפה בשעה שהותקף על ידי ההמון הרב וכיצד נפגע בגופו ובנפשו, לאחר ששמשת משאיתו נופצה מהאבנים הגדולות שנזרקו לעברה, דלתותיה נפתחו על ידי המתפרעים והם ניסו למושכו החוצה והיכוהו במוטות ברזל בכל חלקי גופו, בפנים, בראש ובגב, וכולו נשטף בדם. האירוע נמשך לדבריו כ - 20 דקות עד אשר נמצאו שני "צדיקים בסדום", אשר חילצוהו מההמון והעבירוהו לכוחות הביטחון שהיו במחסום. העד הוסיף, כי נזקק לטיפול רפואי מספר פעמים (ת/1).

8.         עד נוסף שחווה על גופו את ההתפרעות היה איליה לויט שעבד על משאית האשפה (פר' עמ' 33 ש' 12 - עמ' 36 ש' 6). העד שהיה במשאית האשפה סיפר, כי מכיוון שנהג המשאית לא הכיר את הדרך נסעו הם לאחר משאית הגרר ועברו מחסום של צה"ל שהיה מוצב בצומת. לאחר כ - 500-600 מ', משהבחינו שהכל כתוב בערבית אמר לנהג המשאית לבצע סיבוב פרסה, אשר בוצע לאחר מספר ניסיונות. לאחר מכן החל יידוי אבנים על המשאית ועל אף היותה משאית ממוגנת הצליחו המתפרעים לשבור את השמשה הקדמית, ולאחר מכן טיפסו כמה מהם על המשאית ועם לום ברזל עקרו את השמשה הקדמית ממקומה וכל האבנים, הברזלים והבקבוקים שנזרקו לעברם פגעו בהם והעד אף נפצע ברגל ובעין מהאבנים. לדבריו, האירוע התרחש בין השעה 17:00 לשעה 18:00 ונמשך כ - 20-25 דקות.

9.         עד תביעה נוסף, שאף הוא היה על משאית האשפה, הינו ארקדי טוחטסינוב (פר' עמ' 37 ש' 1 - עמ' 40 ש' 28). עד זה שב על תיאור קודמיו לגבי האירוע והחוויה הקשה שחוו, ואף הוסיף, כי משהתחילה מתקפת האבנים על המשאית התקשר למעבידו, שלומי, וביקש עזרה כי חשב שהם הולכים למות. לדבריו, זרקו המתפרעים לפני המשאית מיטת ברזל על מנת שלא תוכל להמשיך בנסיעתה ואז רגמו אותם באבנים, ברזלים ובקבוקים שהיה בהם ריח של דלק. השמשה הקדמית נשברה וכמה מתפרעים שטיפסו על המשאית עקרוה באמצעות לום מברזל. העד העריך, כי יידוי האבנים החל בשעה 17:30 ונמשך כ - 20 - 25 דקות (שם, עמ' 39 - ש' 1-2). לדבריו, מיידי האבנים היו צעירים בגילאים 13-25.

10.       נהג משאית האשפה, אריאל אולשבסקי, זומן למתן עדות אך לא התייצב, אולם ב"כ הנאשם הסכים להגשת הודעתו במשטרה (ת/11), וכן מסמכים רפואיים שניתנו לו בעקבות הטיפול הרפואי שקיבל (ת/12). העד תיאר בהודעתו עיקרי הדברים כפי שבאו לידי ביטוי מפי חבריו שהעידו.